בקצרה
- דמי פגיעה: 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, לפי כללי החישוב של המוסד, עד תקרה יומית.
- המשך המרבי: 13 שבועות (91 ימים, כולל שבתות וחגים) מהיום שאחרי יום הפגיעה.
- הגשת התביעה: בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
- אחרי התקופה, אם נשארה נכות, אפשר לתבוע נכות מעבודה. הגמלה אינה מונעת תביעה אזרחית.
פגיעה בעבודה פותחת בדרך כלל שני מסלולים: המסלול בביטוח הלאומי, שמתחיל בדמי פגיעה, ולעיתים גם תביעה אזרחית נגד מי שהתרשל. דמי הפגיעה נועדו להחליף הכנסה בתקופה שבה אי אפשר לעבוד בגלל הפגיעה. הם אינם "פיצוי על הכאב", ואינם סכום חד־פעמי על הנכות הצמיתה. הנכות, אם נשארה, נבחנת אחר כך בוועדה רפואית במסלול נפרד.
מתי זו פגיעה בעבודה
פגיעה בעבודה היא, ככלל, תאונה שקרתה תוך כדי העבודה ובגללה, או מחלת מקצוע. בתנאים מסוימים גם תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה נחשבת לפגיעה בעבודה. את ההגדרה המדויקת ואת החריגים מפרסם המוסד לביטוח לאומי בעמוד "מהי פגיעה בעבודה", והם נסמכים על חוק הביטוח הלאומי. לא כל פגיעה שהתרחשה "ליד העבודה" נכנסת אוטומטית להגדרה, ולכן חשוב לתאר בטופס ובמסמכים הרפואיים איך ומתי בדיוק אירע האירוע.
איך מחשבים את ה־75%
לפי כללי המוסד, דמי הפגיעה הם 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב־3 החודשים המלאים שלפני חודש הפגיעה. אם החישוב לפי חודש הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו מוביל לסכום גבוה יותר, משתמשים בו. את הסכום שהתקבל מחלקים ב־90 כדי להגיע לסכום יומי. יש תקרה יומית, והיא מתעדכנת. משום שהתקרה והסכומים המדויקים משתנים, לא נציג כאן סכום בשקלים; את התקרה העדכנית תמצאו באתר הביטוח הלאומי ובכל זכות, עם הפניה למקור הרשמי.
מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. הסכום שמגיע בפועל לחשבון אינו בהכרח 75% "נטו" מהמשכורת הרגילה, גם אם החישוב הגולמי הוא 75% מההכנסה הקובעת.
משך הזכאות והיעדרות קצרה
דמי פגיעה משולמים לכל היותר 13 שבועות, שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים, מהיום שאחרי יום הפגיעה. זו תקרה, לא הבטחה שכל נפגע מקבל 13 שבועות; התשלום הוא לתקופת אי הכושר בפועל, עד התקרה.
לשכיר שנעדר פחות מ־12 ימים יש כלל מיוחד: דמי הפגיעה משולמים מהיום השלישי שאחרי הפגיעה. את היום הראשון ואת היום השני אפשר לנצל כימי מחלה מהמעסיק, אם הוצגה תעודת מחלה ויש ימי מחלה צבורים. מי שנעדר תקופה ארוכה יותר נבחן לפי כללי המוסד לתקופת הזכאות המלאה, עד 13 השבועות.
מועד ההגשה והמסמכים
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. איחור עלול לשלול או לקצר את הזכאות. מגישים את הטפסים באתר הביטוח הלאומי או בדרכים שמפרסם המוסד, ומצרפים תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, תיעוד על מקום העבודה וההכנסה, וכל מסמך שמבהיר את נסיבות האירוע. כדאי לשמור העתק של כל מה שהוגש, כולל חותמת הזמן.
מה קורה אחרי דמי הפגיעה
אם אושרה התביעה לדמי פגיעה ונשארה נכות, אפשר להגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה. ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות שנגרמו מהפגיעה. לפי הכללים שמפרסם המוסד, נכות צמיתה של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית; נכות צמיתה של 9% עד 19.99% מזכה במענק חד־פעמי; ונכות זמנית של 9% ומעלה מזכה בקצבה לתקופה הזמנית שנקבעה. את הסכומים המעודכנים של הקצבה ושל המענק בודקים באתר המוסד, כי הם משתנים.
מי שזכאי לכמה קצבאות מהביטוח הלאומי, בגלל אירועים או ענפי ביטוח שונים, יקבל לרוב רק אחת מהן לפי הכללים ולפי הבחירה שעומדת במקרים מסוימים.
המסלול האזרחי, במקביל
הגמלה מהביטוח הלאומי אינה מונעת תביעה נגד מי שגרם לפגיעה: מעסיק שהתרשל, נהג, יצרן של מוצר פגום או גורם אחר. אם התאונה היא גם תאונת דרכים, התביעה על נזק הגוף תהיה בדרך כלל לפי פלת"ד, ולעיתים מול קרנית. הגמלאות מקוזזות בדרך כלל מהפיצוי האזרחי, והמוסד עצמו רשאי לתבוע את הגורם האחראי. לכן כדאי לתכנן את שני המסלולים יחד מההתחלה.
חשוב במיוחד: הגשת תביעה לביטוח הלאומי אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות של תביעה בבית המשפט. תביעת נזיקין מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים, ותביעת תגמולי ביטוח פרטי עשויה להתיישן מוקדם יותר. אל תמתינו לסיום כל הוועדות לפני שבודקים את המועדים האזרחיים.
תיעוד רפואי, המשכורת הקובעת, וטעויות נפוצות בטופס
התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה צריכה לשקף את הקשר בין האירוע לבין אי הכושר, ולא רק את האבחנה. אם הרופא לא שמע איך נפגעתם, קשה אחר כך להשלים את החסר. בתלושים, שימו לב לחודשים שנכנסים לחישוב ה־75%: שלושה חודשים מלאים שלפני חודש הפגיעה, או החלופה של חודש הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו, לפי הגבוה. בונוס חד־פעמי או היעדרות באותם חודשים עשויים לשנות את הבסיס, ולכן כדאי לצרף הסבר קצר ולא להניח שהמוסד "יראה הכל לבד".
טעות נפוצה היא להמתין עם התביעה עד החזרה לעבודה, ואז לגלות שחלפו יותר מ־12 חודשים. טעות אחרת היא לוותר על מסלול נכות מעבודה כי דמי הפגיעה הסתיימו, בלי לבדוק אם נשארה נכות. וטעות שלישית היא לחשוב שהמוסד מחליף תביעה נגד מעסיק או נגד נהג. הוא לא מחליף, וההתיישנות האזרחית ממשיכה לרוץ. אם הפגיעה אירעה בדרך לעבודה והיה מעורב רכב, בדקו גם את מסלול פלת"ד, בנוסף לדמי הפגיעה.
עצמאים מגישים את התביעה לפי הכללים שחלים עליהם במוסד, כולל הוכחת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח. הבסיס ל־75% נגזר מההכנסה שבגינה שולמו דמי ביטוח, לא מכל הכנסה שהייתה בעסק. מי שלא שילם דמי ביטוח כנדרש עלול לפגוע בזכאות או בגובה התשלום, וזו בדיקה שצריך לעשות מוקדם, לא בסוף 12 החודשים. בכל מקרה, את המועדים ואת הטפסים מאמתים באתר הביטוח הלאומי, שהוא המקור התפעולי המחייב להגשה.
אם המוסד דחה את ההכרה בפגיעה בעבודה, מופיעים בהחלטה המועד והדרך להשיג. דחייה של דמי פגיעה אינה סוף הדרך, אבל יש לה מועדים משלה. במקביל, אל תתנו לדחייה הזו להסיח את הדעת מהתיישנות התביעה האזרחית, אם יש כזו.
אם חזרתם לעבודה במשרה חלקית או לעבודה מותאמת, בדקו איך המוסד מתייחס להכנסה בתקופה הזו, ואל תניחו שהתשלום ממשיך אוטומטית באותו שיעור. כל שינוי במצב התעסוקתי או הרפואי צריך להיות מתועד ומדווח לפי הכללים שבאתר המוסד.
שאלות נפוצות
כמה משלמים דמי פגיעה?
לפי כללי המוסד לביטוח לאומי, דמי הפגיעה הם 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב־3 החודשים המלאים שלפני חודש הפגיעה. אם החישוב לפי חודש הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו גבוה יותר, אפשר להשתמש בו. הסכום מחולק ב־90 לחישוב יומי, ויש תקרה יומית שמתעדכנת. הסכום המדויק של התקרה מופיע באתר הביטוח הלאומי.
לכמה זמן מגיעים דמי פגיעה?
לכל היותר 13 שבועות, שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים, מהיום שאחרי יום הפגיעה.
עד מתי צריך להגיש את התביעה?
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
נעדרתי פחות מ־12 ימים. מאיזה יום משלמים?
שכיר שנעדר פחות מ־12 ימים מקבל דמי פגיעה מהיום השלישי שאחרי הפגיעה. את היום הראשון והשני אפשר לנצל כימי מחלה מהמעסיק, אם הוצגה תעודת מחלה ויש ימי מחלה צבורים.
האם דמי פגיעה מונעים תביעה נגד המעסיק או נגד נהג?
לא. הגמלה מהביטוח הלאומי אינה מונעת תביעה אזרחית נגד מי שגרם לפגיעה. הגמלאות מקוזזות בדרך כלל מהפיצוי האזרחי, ולכן כדאי לתכנן את שני המסלולים יחד. הגשת התביעה למוסד אינה עוצרת את התיישנות התביעה בבית המשפט.
מקורות
- המוסד לביטוח לאומי: דמי פגיעה (אתר רשמי)
- המוסד לביטוח לאומי: מהי פגיעה בעבודה
- כל זכות: דמי פגיעה לנפגע עבודה
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (ויקיטקסט)
- המוסד לביטוח לאומי: נכות מעבודה
העמוד נבדק ועודכן לאחרונה ב־22 בנובמבר 2026. נוסח החוק המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.
המשך קריאה
המידע במדריך הוא כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. פנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח. אם יימצא עורך דין מתאים, כל צד מחליט לפי שיקול דעתו הבלעדי אם להתקשר. להצהרה המלאה.
נפגעתם בעבודה? נבדוק את המסלולים מולכם
משאירים פרטים, ואיש מקצוע מתאים מהמערכת חוזר אליכם לבדיקה ראשונית. אין התחייבות.
- שיחה ראשונה בלי עלות ובלי התחייבות
- הפרטים נשמרים בסודיות ומשמשים רק לטיפול בפנייה
- אפשר גם לכתוב לנו ישר בוואטסאפ