בקצרה
- יצרן או יבואן אחראים לנזק גוף ממוצר פגום גם בלי אשמה.
- מוצר פגום הוא מוצר שעלול לגרום נזק גוף בגלל ליקוי בו, או מוצר שלא צורפו לו אזהרות והוראות בטיחות מתאימות.
- ההתיישנות היא 3 שנים, ולא יותר מ־10 שנים מתום השנה שבה המוצר יצא משליטת היצרן.
- תנאי שפוטר את היצרן מאחריות לפי החוק הוא בטל.
חוק האחריות למוצרים פגומים: אחריות בלי אשם
לפי סעיף 2(א) לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין משמעות לשאלה אם היה אשם מצדו. כשהנזק נגרם מרכיב פגום, אחראים גם יצרן המוצר וגם יצרן הרכיב.
מי נחשב "יצרן"?
- מי שעוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם.
- מי שמציג את עצמו כיצרן של המוצר, באמצעות שמו, סימנו המסחרי או בדרך אחרת.
- יבואן שייבא לישראל, למטרות מסחריות, מוצר שיוצר בחוץ לארץ.
- ספק של מוצר שהיצרן או היבואן שלו לא מזוהים. הספק פטור אם מסר בזמן סביר פרטים שמאפשרים לאתר אותם.
"מוצר" כולל גם רכיב ואריזה, מוצר שמחובר למקרקעין, ובניין.
מתי מוצר נחשב "פגום"?
לפי סעיף 3 לחוק, מוצר פגום בכל אחד מהמצבים האלה:
- בגלל ליקוי בו, הוא עלול לגרום נזק גוף.
- בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות בטיחות לטיפול ולשימוש, והן לא ניתנו או שאינן מתאימות לסכנה שבמוצר.
החוק קובע גם חזקה שמקלה על הנפגע: מניחים שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין. לכן חשוב מאוד לשמור את המוצר, את האריזה, את הוראות השימוש ואת הקבלה.
ההגנות של היצרן
לפי סעיף 4, היצרן יכול להתגונן רק באחת מהטענות האלה:
- הפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו. אם היצרן הוכיח שהמוצר עבר בדיקות בטיחות סבירות, מניחים שהפגם נוצר מאוחר יותר.
- לפי רמת הידע המדעי והטכנולוגי באותו זמן, הוא לא יכול היה לדעת שתכנון המוצר לא עמד ברמת בטיחות סבירה.
- המוצר יצא משליטתו שלא ברצונו, והוא נקט אמצעים סבירים למנוע זאת ולהזהיר את הציבור.
- הנפגע ידע על הפגם ועל הסיכון וחשף את עצמו אליו מרצונו.
רשלנות של הנפגע לא פוטרת את היצרן. רק רשלנות חמורה מאפשרת לבית המשפט להפחית את הפיצוי. כשהנפגע מתחת לגיל 12, אין הפחתה בגלל רשלנות, וגם ההגנה של "ידע וחשף את עצמו" לא חלה.
הפיצוי ומגבלותיו
החוק קובע שתי מגבלות על הפיצוי (סעיף 5):
- בחישוב אובדן השתכרות, לא מביאים בחשבון הכנסה שעולה על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק.
- לפיצוי על נזק שאינו נזק ממון, כמו כאב וסבל, נקבעה בחוק תקרה שצמודה למדד.
בגלל המגבלות האלה, לפעמים עדיף לתבוע במקביל או במקום לפי פקודת הנזיקין (עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה). שם אין תקרות כאלה, אבל צריך להוכיח אשם. החוק קובע במפורש שהוא לא גורע מזכויות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר.
החוק לא חל על נזק שנגרם מחוץ לישראל, ולא על בעלי חיים חיים ותוצרת חקלאית שלא עובדה.
התיישנות
- שלוש שנים לתביעה לפי החוק (סעיף 6(א)).
- בכל מקרה, לא יאוחר מעשר שנים מתום השנה שבה המוצר יצא משליטת היצרן (סעיף 6(ב)).
- תביעה לפי פקודת הנזיקין כפופה לתקופה הכללית של 7 שנים. ראו טבלת ההתיישנות.
חוק הגנת הצרכן: זכויות נוספות
גם כשאין נזק גוף, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, נותן לצרכנים כלים חשובים:
איסור הטעיה
עוסק אסור לו להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, למשל לגבי טיב המוצר, התאמתו למטרה, בטיחותו או מחירו. צרכן שנפגע מהטעיה יכול לבטל את העסקה בנסיבות מסוימות ולתבוע פיצויים.
ביטול עסקה מרחוק
עסקה שנעשתה באינטרנט או בטלפון מול עסק ישראלי אפשר ככלל לבטל בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או ממסמך פרטי העסקה, לפי המאוחר. העסק רשאי לגבות דמי ביטול של 5% מהמחיר או 100 ₪, לפי הנמוך. אסור לו לגבות דמי ביטול אם הביטול נבע מפגם במוצר, מאי התאמה למה שהובטח, מאי אספקה במועד או מהפרה אחרת של העסק. אזרחים ותיקים, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלות זכאים בחלק מהמקרים לתנאים מקלים. יש מוצרים שלא ניתן לבטל את רכישתם, כמו מוצרים מתכלים, מוצר שיוצר במיוחד לפי הזמנה, ומידע דיגיטלי.
תלונה לרשות
אפשר להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. התלונה לא מחליפה תביעה ולא עוצרת את מרוץ ההתיישנות.
נפגעתם ממוצר? מה עושים עכשיו
- שמרו את המוצר כמו שהוא, בלי לתקן ובלי לזרוק, וגם את האריזה, ההוראות והקבלה.
- צלמו את המוצר, את מקום האירוע ואת הפגיעה.
- קבלו טיפול רפואי ושמרו את המסמכים.
- תעדו פרטי עדים, תאריך ושעה, ואיפה ומתי נקנה המוצר.
- אל תמסרו את המוצר ליצרן או לחברת ביטוח בלי לשמור תיעוד ובלי ייעוץ. הוא הראיה המרכזית בתיק.
שאלות נפוצות
צריך להוכיח שהיצרן התרשל?
לא. לפי סעיף 2(א) לחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, יצרן חייב לפצות על נזק גוף שנגרם מפגם במוצר שייצר, בין אם היה אשם מצדו ובין אם לא. צריך להראות שהמוצר היה פגום ושהפגם גרם לנזק.
החוק חל גם על יבואן?
כן. הגדרת "יצרן" בסעיף 1 כוללת גם יבואן שייבא את המוצר לישראל למטרות מסחריות, ומי שמציג את עצמו כיצרן באמצעות שמו או סימנו המסחרי. ספק של מוצר שהיצרן או היבואן שלו לא מזוהים ייחשב יצרן, אלא אם מסר בזמן סביר את הפרטים שמאפשרים לאתר אותם.
החוק מכסה גם נזק לרכוש?
לא. החוק עוסק ב"נזק גוף": מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. נזק לרכוש נתבע במסלולים אחרים, למשל לפי פקודת הנזיקין או דיני החוזים.
עד מתי אפשר לתבוע?
לפי סעיף 6 לחוק, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים. בכל מקרה אי אפשר להגיש תביעה לפי החוק אחרי עשר שנים מתום השנה שבה המוצר יצא משליטת היצרן. אחרי התקופות האלה ייתכן שעדיין אפשר לתבוע לפי פקודת הנזיקין, שבה צריך להוכיח רשלנות.
קניתי באינטרנט ורוצה לבטל. כמה זמן יש לי?
לפי חוק הגנת הצרכן, ככלל אפשר לבטל עסקת מכר מרחוק בתוך 14 ימים מקבלת המוצר או ממסמך פרטי העסקה, לפי המאוחר. העסק רשאי לגבות דמי ביטול של 5% מהמחיר או 100 ₪, לפי הנמוך. אם ביטלתם בגלל פגם במוצר, אי התאמה או אי אספקה בזמן, אסור לגבות דמי ביטול. יש מוצרים שלא ניתן לבטל את רכישתם.
מקורות
- חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980 (ויקיטקסט)
- חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (ויקיטקסט)
- כל זכות: ביטול עסקה שנעשתה באינטרנט או בטלפון
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: החזרת מוצרים וביטול עסקאות (gov.il)
- הרשות להגנת הצרכן: הגשת תלונה (gov.il)
העמוד נבדק ועודכן לאחרונה ב־22 בנובמבר 2026. נוסח החוק המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.
נפגעתם ממוצר? נבדוק אם יש עילה
משאירים פרטים, ואיש מקצוע מתאים מהמערכת חוזר אליכם לבדיקה ראשונית. אין התחייבות.
- שיחה ראשונה בלי עלות ובלי התחייבות
- הפרטים נשמרים בסודיות ומשמשים רק לטיפול בפנייה
- אפשר גם לכתוב לנו ישר בוואטסאפ